הוי ברצלונה, ברצלונה

We're back!

היה קסום, נפלא וקר. מאוד מאוד קר. זה אגב, למה לא לבשתי כמעט אף אחת מהשמלות שהבאתי.

אה, ואל תשאלו אותי איך – איכשהו יצא שצילמתי יותר תמונות של אוכל מאשר של בגדים.

אבל אל דאגה- שילמתי יותר על בגדים מאשר ששילמתי על אוכל.

ואז כמובן שהייתי חייבת ללבוש אותם מיד. כי הם חדשים.

וזה למה לא לבשתי כמעט שום דבר אחר ממה שהבאתי.

אבל לא רק השופינג והאוכל השאירו עלינו רושם.

כן, ככה זה כשכל העיר - החנויות, האוכל ואפילו הבניינים - נוטפי סטייל וניחוח ספרדי!

לכן, לצערכם, לא הצלחתי לסנן את כל היופי הזה ותיאלצו לקבל את סיכום הטיול המלא שלנו מתריעה מראש, הפוסט יהיה ארוך מהרגיל):

ערב יום רביעי- לומדים להכיר

מתרגשים ונרגשים (שזה בעצם אותו דבר) הגענו למלון בשעות הערב. שהינו ב- Hotel Cortes, מלון ממש חמוד במרכז העיר, קרוב לרחוב הראשי Las Ramblas ולפלאזה קטלוניה המרכזית. אחרי התאפסות והתארגנות קצרה יצאנו לארוחת הערב.

חיפשנו המלצה ב- trip advisor, מה שהוביל אותנו להגיע למסעדת Robadora, מקום ממש חמוד, שם אכלתי מרק בצל מעולה, שהוגש עם טוסט גבינה שמנוני ונהדר.

אחרי הארוחה המחממת, החלטנו שנהנינו מספיק ולכן מגיע לנו להיענש ובחרנו להקפיא את עצמנו בתצפית על העיר מגג בית המלון Barcelo Raval - בית מלון סופר פנסי. היה... וואלה, בעיקר חשוך. אבל בית המלון עצמו היה בהחלט מרשים.

לסיום, החלטנו לקפוץ לשתות קוקטיילים בפאב בשם Hogans על רחוב ה-Las Ramblas. המקום היה דיי ריק למען האמת, אבל הקוקטיילים היו טעימים וסגרו לנו את היום היטב.

יום חמישי- תיירים וכיף לנו

התחלנו את הבוקר בארוחת הבוקר של המלון. היא ניתנת בחינם ובהתאם לכך היא אכן הייתה מצומצמת אך לחלוטין מספקת. משם המשכנו למקום בשם Granja Viader לקינוח – צ'ורוס ושוקולטה. אני חולת צ'ורוס מושבעת, כך שלא הייתה ברירה אלא להתנסות בכאלה מקומיים. ואכן- היה מעולה!

משם המשכנו לנו ברגל ל – Arc de Triomf- שער הניצחון של ברצלונה. אמנם היה קר, אבל היה שמשי ובהיר.

בדרך התרשמנו מהמבנים היפים ואף התחדשתי לי במשקפי שמש מאחד מדוכני הרחוב.

התחנה הבאה שלנו הייתה ה- Sagrada Familia – הכנסייה הכי מפורסמת בברצלונה. על הדרך היו הרבה דוכני קריסמס שהשרו אווירה חגיגית וכיפית, אז גם הסתובבנו קצת ביניהם.

אחר כך המשכנו לרחוב Passeig de Gràcia כדי לראות מבנים יפים שנבנו ע"י אדריכל אלמוני ולא ידוע בשם גאודי. אמנם רוב הבניינים בברצלונה מרשימים, גם אם הם לא נבנו ע"י גאודי, אבל גם אני – עם ההבנה המצומצמת שלי באדריכלות, יכולתי להבחין בייחוד וביופי שלהם.

לארוחת הצהריים הלכנו לשוק La Bouqeria, שם אכלנו כל מה שראינו בערך, והיה ממש טעים.

את שאר היום בילינו בהתהלכות ושופינג על ה- Las Ramblas. הרחוב מלא בכל המותגים המוכרים כמו H&M, זארה, Pull&Bear ועוד ועוד (ואפילו בכפילויות) ובמחירים ממש שווים. כמובן שקניתי הכול ולא הותרתי דבר בחנויות.

יום שישי- בברצלונה התנהג כברצלונאי

את בוקר היום השלישי פתחנו, אחרי ארוחת הבוקר כמובן, בשני פארקים פחות מוכרים. הראשון נקרא Jardins de Ca n'Altamira והשני Parc del Turo del Putxet. שני פארקים יפים, שקטים ופחות תיירותיים. אנחנו מאוד נהנינו ושמחנו להתרחק טיפה מההמולה.

משם המשכנו לקתדרלת ברצלונה, שהייתה ממש מרשימה ואף אפשרה לעלות ולראות את הצריחים שלה מבחוץ, מה שגרם לאף שלנו כמעט לנשור מהקור, אבל זו בהחלט הייתה תוספת נחמדה.

המשכנו ללכת ברחובות ציוריים וצרים, בין חנויות מגניבות – כמו חנות ברווזי גומי... והגענו ל- Placa de Sant Josep Oriol, שם ראינו שוק איכרים נחמד והופעת רחוב של מוזיקאים מקומיים. מקום ממש מתוק וציורי.

את ארוחת הצהריים שלנו אכלנו במסעדה קטנה בשם OFIS ואח"כ חזרנו למלון לשנ"צ קצר (מותר לנו, אנחנו בחופש).

את ארוחת הערב אכלנו במסעדת טאפסים טעימה ושקטה בשם Taps ואחר כך המשכנו למופע המזרקות המפורסם שעל רקע הארמון- Palau Nacional. זו אמנם אטרקציה תיירותית לגמרי, אבל לחלוטין היה מרשים ושווה, על אף מקלחת השפריצים שחטפנו ב-2 המעלות שהיו בחוץ.

משם המשכנו, כמיטב המסורת שלנו, לסיור ברים מאורגן (Pub Crawl). למי שלא מכיר – בכל עיר אירופאית מרכזית ישנו סיור ברים מאורגן, בו נפגשים עם תיירים ממקומות נוספים בעולם, שותים יחד במספר ברים שונים ומסיימים במועדון לילה. ישנם כמה סיורים כאלו, אנחנו הלכנו לזה ונהנינו מאוד. כך חגגנו את כניסתי לגיל 26 :).

יום שבת- יום בהרכבה אישית

יום למחרת קמנו מאוחר יחסית ועמית המתוק הפתיע אותי במסאז' (למרות שהוא שונא מסאז'ים) לכבוד יום ההולדת. הלכנו ל- Confort Massage Center והיה מעולה (לי. עמית בכה מבפנים. וקצת מבחוץ. לא באמת).

את ארוחת הצהריים שלנו אכלנו ב- Bacoa, מסעדת המבורגרים בהרכבה אישית. היה הרבה תור וגם ההמתנה למנות שיגיעו הייתה דיי ארוכה, אבל ההמבורגרים היו מצוינים (העובדה שהיינו ככה קרובים מלתת ביס בהמבורגרים של האנשים שישבו מולנו מרוב רעב – שולית לחלוטין).

את ההמבורגר החלטנו להוריד בהליכה ב- Montjuic – פארק ענק עם המון מה לראות. עלינו לחלק העליון של ההר כדי לראות טירה עם נוף מהמם ונקודת תצפית נפלאה על העיר. מאחר שכבר התחיל להחשיך, החלטנו לחזור שוב יום למחרת כדי לראות פארק נוסף באותו מתחם שנקרא Jardines de Laribal. ממש שמחנו שחזרנו. היה מהמם!

כמובן שהיינו חייבים לסיים את היום עם שופינג, לשם כך התהלכנו על רחוב Portal de l'Angel שהיה קרוב אלינו למלון שם עשינו השלמות קניות (לא שהיה לי מה להשלים... זה פשוט ביטוי נרדף ל"קניתי עוד"). הרחוב מלא בחנויות המוכרות כמו ב- Las Ramblas אבל משלב גם חנויות מקומיות, במיוחד ברחובות הקטנים הצדדיים.

המשכנו משם לארוחת ערב במסעדת פסטה בהרכבה אישית בשם Macchina. כך יצא, יום בהרכבה אישית. התור שנאלצנו לחכות היה פחות בהרכבה אישית והמנות – היו בסדר, אבל לא מרשימות באופן מיוחד.

יום ראשון- פארקינג

את יומנו האחרון בברצלונה החלטנו להעביר באופן האהוב עלינו – שיטוט בפארקים.

את היום התחלנו בפארק Laberint d'Horta Park. פארק קטן, יפה ופחות מתויר בו יש מעין מבוך קטן. אנחנו אהבנו וחשבנו שהיה שווה את הביקור.

התחנה הבאה שלנו הייתה Park Guell המפורסם, שגם הוא תוכנן ע"י גאודי. ההליכה לשם הייתה מלווה קצת בעליות ובמקום עצמו היו המון אנשים, אבל היה יפה ומיוחד.

את ארוחת הצהריים שלנו אכלנו במקום שנקרא Bar Piranaya – מקום שמצאנו על הדרך והחלטנו להתיישב בו. שתינו סנגריה ואכלנו שוב, איך אפשר שלא – אוכל איטלקי. המקום היה ממש נחמד ושקט וגם האוכל היה טעים.

הפארק האחרון שבו ביקרנו היה Parc de la Cituadella שגם היה ממש מרשים וריכז בו הרבה מקומיים שבאו להתחמם בשמש (שלא הייתה חמה בכלל אגב).

אנחנו לעומת זאת, כדי להתחמם בחרנו להתיישב לקפה ועוגה ב- Café del Born.

הקפה... היה לא משהו. פאי הלימון לעומת זאת – היה מעולה.

עצירה אחרונה לפני ארוחת הערב שלנו הייתה Santa Maria del Mar, קתדרלה יפה נוספת. האמת, מה שאהבתי בה בעיקר היה האזור שבו היא נמצאת. הרחובות יפים וצרים, החנויות מגניבות והייתה אווירה כיפית. אמנם היינו כבר בדרכינו לארוחת הערב, אבל לא התאפקתי וקניתי צ'יפס מכוסה גבינה ב-Las Fritas .

את ארוחת הערב אכלנו, כמו תיירים טובים, ב- Hard Rock Cafe. אני מודה, זו הייתה הפעם הראשונה שלי בסניף כלשהו של המקום ואת האמת – לא כל כך הבנתי על מה ההתלהבות. האוכל יקר, בינוני ואף לא שווה תמונה.

אפילוג

מה לעשות- כתבתי כל כך הרבה שמגיע לספר הזה גם אפילוג.

אז אמנם ארוחת הערב האחרונה לא הייתה מדהימה, אבל החוויה הכללית בברצלונה כן.

הגענו לשדה התעופה בחזור עייפים, מרוצים וב- overweight (לא המזוודות, אנחנו).

לסיום, כדי להוכיח לכם סופית כמה כיף היה לנו, קבלו סרטון מביך של עמית ושלי שרים (בערך) את השיר שליווה אותנו כל הטיול: